הפרופסור משה כהן אליה: דם על הידיים
הפרופסור משה כהן אליה: דם על הידיים
הראיון שהעניק רואי כחלון, הממונה על הפשיעה בחברה הערבית מטעם משרד ראש הממשלה, בסופ"ש למקור ראשון, הוא לא פחות ממעורר חלחלה. מדינת ישראל ניצבת בפני אירוע ביטחוני מהמעלה הראשונה - הפשיעה בחברה הערבית - כשגלי בהרב מיארה מונעת בכוונת מכוון הענקת כלי חקירה מיוחדים, אלא אם כן יותר לה להאזין גם לפוליטיקאים (כדי לסחוט אותם בשיטה הידועה של היוריסטוקרטיה – מ.כ.א.).
האחראית הראשית והיחידה על מדיניות אכיפת החוק היא גלי בהרב מיארה. בג"ץ טורח כל הזמן לשמור על סמכויותיה מפני הדרג הנבחר; בג"ץ בעניין התיקון לפקודת המשטרה, הגביל את סמכויותיו של השר להתערב בחקירות; ואפילו ניסיונותיו החוזרים ונשנים של שר המשפטים למנות פרקליט מלווה בפרשת הפצ"רית נתקלו בקיר אטום ובגיבוי מוחלט ליועמ"שית מצד בג"ץ.
והאישה המופקרת הזו, זו שאחראית על התביעה הכללית, מסרבת להתיר שימוש באמצעים מיוחדים כדי להתמודד עם התופעה הנוראית הזו. אלפי אזרחי המדינה הערבים נטבחים, והיא לא מוכנה אלא אם כן תוכל גם להשתמש בפגסוס כדי לסחוט פוליטיקאים, כפי שהיא אוהבת לעשות ולתפור אותם.
ואני יודע שיש לא מעט גזענים בהגמוניה הישנה שאומרים: מה אכפת לנו, שערבים יהרגו ערבים. מעבר לגזענות הנוראית בדברים אלו, אותם אידיוטים לא מבינים שזה בקרוב יגיע גם ליהודים. שעלות רכישת רימון או כלי נשק צנחה פלאים. שברגע האמת, הנשק הזה יופנה כלפי כל אזרחי המדינה, כולל לאלו שחושבים שהם ישנים בנחת בתל אביב יפו. והיו כבר דברים מעולם – זוכרים את שומר חומות?
וכשנגיע לרגע הזה, ותקום קריאה לועדת חקירה ממלכתית – מי יעמוד בראשה? יצחק עמית ימנה את אסתי חיות לטייח את האחריות של המערכת המשפטית? ואם תקום ועדת חקירה ממשלתית, גורלה יהיה כשל ועדת החקירה בעניין הפגסוס, בראשות השופט דרורי, שבג"ץ קבר קבורת חמור רק כדי להגן על חברתו – בהרב מיארה המושחתת? ואם השר לוין ירצה למנות פרקליט חיצוני, גורלו יהיה כשל בן חמו, קולה, וכל ניסיון אחר של לוין שלא צלח את קיר הברזל המגן אוטומטית על המושחתת בהרב מיארה?
לבהרב מיארה יש דם על הידיים. הדם הוא של בני החברה הערבית במדינת ישראל. ומחר זה יהיה הדם של יהודים במדינת ישראל. והיא, כפי שאמר כחלון "הרמטכ"ל" של התביעה הכללית. והיא לא מוכנה לעשות מאום כדי לעצור את שפיכת הדמים המטורפת הזו.
כי שוב אנחנו רואים בישראל איך בג"ץ מקדש את עצמאות התביעה הכללית, את סמכויותיה הנרחבות והאוטונומיות, אבל לא מוכן להשית עליה שום אחריות. ככה זה במדינה המופקרת שלנו: הפקיד לוקח סמכות, אבל לא נושא בשום אחריות.