הפרופסור משה כהן אליה:
הפרופסור משה כהן אליה:
שרת התקשורת הבאה
אתמול שודרה ב"קבינט שישי" כתבה מסקרנת על ד"ר יפעת בן-חי שגב, שנבחרה על ידי ממשלת ישראל לכהן בתפקיד יו"ר הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. בכתבה המצוינת נחשפנו לאופני הפעולה של הדיפ-סטייט הישראלי בתחום התקשורת. לינק לכתבה בתגובה הראשונה.
במשך שנים התנהלה קשת 12 כמו מאפיה. היא שלטה בשוק הפרסום ובמדידת הרייטינג, והטילה מורא על כולם, ובכלל זה גם על השופטים עצמם. נציגיה נהגו להתפאר בכך שהם אינם מפסידים בבתי המשפט. אפשר להניח שהשופטים חוששים כי קשת 12 תתנקם בהם באמצעות כתבת תחקיר שלילית שתקבור את קידומם המקצועי.
וזה עבד להם לא רע. עובדה: כאשר גיא פלג ועמליה דואק הוציאו לכאורה את דיבתה רעה, כשטענו שהיא קיבלה כשוחד מושב כחברת דירקטוריון ברשות הדואר כפרס על "עדות בוננזה", אז השופט הקפלניסט בשלום בתל אביב עשה כל מה שניתן כדי להוציא את גיא פלג ושות' נקיים, ועוד הגדיל לעשות והשית על בן חי שגב הוצאות חסרות תקדים. ככה זה כשערוץ טלויזיה שובה את בית המשפט.
זכורה כמובן גם האקרובטיקה שביצע בית המשפט העליון בדיון הראשון בפרשת סרן ר', רק כדי להוציא את אילנה דיין נקייה מתביעת לשון הרע שהוגשה נגדה. בית המשפט המציא דוקטרינה שלמה ומופרכת של "אמת לשעתה", רק כדי לחלץ את מכשיר התעמולה המרכזי של ההגמוניה הישנה מהפסד בתיק דגל.
ד"ר יפעת בן-חי שגב הגיעה עמוק מתוך השמאל. היא הקימה את גוש השמאל הסטודנטיאלי באוניברסיטת בר-אילן, מילאה תפקידים מרכזיים בתחום הרגולציה של התקשורת ומחזיקה בתואר דוקטור בתחום מאוניברסיטת מישיגן הנחשבת, באן ארבור.
נטישתה את הקבוצה ההגמונית ארעה בשתי נקודות זמן.
הראשונה הייתה החלטתה המקצועית של ועדת המכרזים של הרשות השניה לבחור בערוץ 20, ולא בערוץ 12, כזוכה במכרז להפעלת ערוץ הכנסת. שם לראשונה היא זכתה להיתקל בנחת זרועה של היוריסטוקרטיה, שהוכתה בתדהמה מהפסדו של ערוץ הבית שלה, ערוץ 12, שדורג רק במקום השלישי על ידי הוועדה המקצועית. ולכן הופעל לחץ מסיבי על בן-חי שגב להתקפל מעמדתה המקצועית ולבטל את הזכיה של ערוץ 20 (ערוץ 14) במכרז.
הנקודה השנייה הייתה, כמובן, עדותה במשפט נתניהו, שם נחשפה לדבריה למכונת תפירתו של תיק השוחד המופרך בתיק 4000. היא העידה שכל מה שעניין את החוקרים היה לתפור את נתניהו (בלשונה, "בין רשלנות וחובבנות ועד לתפירת תיקים"), אף שהוא מעולם לא שוחח איתה על התיק והותיר את העניין כולו בידי הרגולטור. בתיק 4000 היא היתה עדת מפתח משום שהיא עמדה בראשות הרשות שאישרה את מיזוג בזק-יס, בתהליך שעמד בכל אמות המידה המקצועיות ובהסכמה של 15 אנשי מקצוע.
משלא סייעה להגמוניה הישנה בתפירת אישום השוחד לנתניהו, התביעה ביקשה להכריז עליה כעדה עוינת, אך בית המשפט דחה את הבקשה. ולאחרונה התברר כי גם השופטים סבורים שאין בסיס של ממש לאישום השוחד.
הערה אישית על בן-חי שגב: כשהקמתי את "מסד הארץ", יצאתי למסע ברחבי המדינה כדי למצוא שותפים לדרך. חיפשתי בנרות איש או אשת מקצוע ברמה הגבוהה ביותר בתחום התקשורת. פגשתי את יפעת לראשונה לפני כשנה, התרשמתי מכישוריה ומאישיותה, והצעתי לה להצטרף למכון.
לאחר שנבחרה לכהן כיו"ר הרשות השנייה, ביקשה יפעת - כדי למנוע לזות שפתיים - להשעות את חברותה במכון. התרשמתי שיפעת עשויה מברזל: היא שומרת על מקצועיות ברמה הגבוהה ביותר, ולא ניתן לכופף אותה מטעמים פוליטיים.
כשראיתי את המסע שעברה יפעת, הזדהיתי איתה. כמוה, גם אני באתי מן השמאל. כמוה, גם אני ראיתי כיצד מערכות שכיבדתי בעבר, ובמיוחד מערכת המשפט, פועלות בכל הכוח ומבלי לראות איש ממטר כדי לשמר את כוחן המופרז. וכמוה, גם לי אין את תודעת העבד המאפיינת חלק מן האליטות בימין.
ולכן שנינו לא סופרים את היוריסטוקרטים ואת אנשי התקשורת ההגמונים ממטר. הם פחות מקצועיים משנינו (איך יפעת אמרה ביחס לגליקמן, פלג, חודורוב ושות' - שהם מבחינה בכלל לא "עיתונאים"), הם השחיתו את המקצועיות שלהם מתוך רצון פוליטי לשמר את ההגמוניה הישנה, ולעולם לא נכופף את היושרה שלנו רק כדי לקבל כרטיס כניסה לאליטות הרקובות הללו.
אז אם ההגמוניה הישנה לא רצתה את בן-חי שגב כיו"ר הרשות השנייה, היא תקבל אותה, לדעתי, כשרת התקשורת של מדינת ישראל בממשלה הבאה.
תתכוננו!