לפיד צודק. ההסכם ״הקטן״ שנחתם אתמול בין ישראל ולבנון בחסות מזכיר המד…
לפיד צודק. ההסכם ״הקטן״ שנחתם אתמול בין ישראל ולבנון בחסות מזכיר המדינה, מרקו רוביו, אכן סותר את ״ההסכם הגדול״ אליו חותר סגן נשיא ארה״ב, ג׳יידי ואנס.
איך זה קרה? בשבועות האחרונים התהדק הקשר בין ירושלים לרוביו, והתוצאה היא ההסכם הזה. מנגד, יש בישראל זעם עצום על ואנס.
רוביו אמנם לא יצא מפורשות נגד המהלך של ואנס מול איראן, אבל ההסתייגויות שלו נראו לעין כל.
כך שישראל תמרנה פה בעדינות בין הכוחות המנוגדים בממשל, במטרה לקדם את האינטרסים שלנו. אפשר בהחלט לומר שהתמרון מוצלח, שכן בבסיס ״ההסכם הקטן״ בין ישראל ללבנון, עומדות שתי הנחות יסוד.
אחת, ואנס לא יצליח להגיע ל״הסכם גדול״ עם איראן. תיאורטית בהסכם כזה ישראל הייתה אמורה לסגת מלבנון. אך אם לא יהיה הסכם, המשמעות היא שלא תגיע דרישה לסגת.
שנית, וכאן נכנס ״ההסכם הקטן״, הוא קובע שישראל תיסוג רק אם חיזבאללה יתפרק מנשקו.
הכל יודעים שזה יקרה רק כשאיראן תהפוך להיות מונקו.
ולכן התוצאה המעשית היא שצה״ל יישאר באזור הביטחון עד הודעה חדשה. כך גם בסוריה ובעזה.
כבר כתבתי לפני מספר חודשים שלישראל יש גבולות ביטחוניים חדשים (מצ״ב תמונה לא עדכנית שלהם). כעת ההסכם החדש מעגן דה פקטו את ״הגבול״ עם לבנון בהסכם מדיני. זה בהחלט טוב לישראל.
גבול זה טבעי וקל יותר להגנה. צה״ל כבר נערך בו לשהייה ארוכה, ובניגוד לרצועת הביטחון של שנות ה-90 מזרבב את השטח על מנת למנוע פגיעה בו מבפנים.
זו מציאות חדשה בהתהוות, וברור שהאיראנים וחיזבאללה ינסו לאתגר אותה.
ואולם לוז המהלך הוא הוצאת איראן מהמשחק בלבנון באמצעות הסכם מדיני. וזו התחלה טובה מאוד.
אריאל כהנא