פוסט חזק מאוד של שלמה פילבר:
פוסט חזק מאוד של שלמה פילבר:
האופוזיציה הישראלית בונה על הזיכרון הקצר של הציבור, והעיתונאים כדאי שילמדו קצת היסטוריה.
אין שום חדש במקרים שבהם ארה"ב בולמת את ישראל במערכות צבאיות משיקוליה האזוריים. תמיד זה היה כך, ומי שחשב שלא נגיע לרגע כזה הוא פשוט תמים.
לכל "המופתעים" באולפנים שמספרים לנו ש"מעולם לא היה משבר כזה עם האמריקאים", כדאי לפתוח ספרי היסטוריה ולגלות שכל ראשי הממשלות החזקים ביותר שלנו, מימין ומשמאל, נאלצו להתנגש חזיתית עם הברזים של וושינגטון:
גולדה מאיר (1973): כשכיתרנו את הארמייה המצרית השלישית והיינו רגע לפני השמדתה, הנרי קיסינגר הבהיר לגולדה שארה"ב לא תרשה את זה. הוא איים באולטימטום מטורף שאם ישראל לא תעביר להם אוכל ומים, האמריקאים יצניחו להם אספקה בעצמה ויפסיקו את רכבת החימוש האוירית לצה"ל.
יצחק רבין (1975): כשסירב להתקפל במו"מ מול מצרים, הנשיא פורד הכריז על "הערכה מחדש" והקפיא לחלוטין את כל משלוחי הנשק והעסקאות הביטחוניות עם ישראל למשך חודשים.
מנחם בגין (1982): במהלך המצור על ביירות במלחמת לבנון הראשונה, הנשיא רייגן הרים טלפון זועם לבגין, השתמש במילים קשות כמו "שואה" ופקד עליו לעצור את ההפגזות בתוך חצי שעה. בהמשך האמריקאים כפו הסדר שהציל את יאסר ערפאת והמחבלים שלו ואפשר להם לברוח לתוניסיה.
יצחק שמיר (1991): מלחמת המפרץ. סדאם חוסיין יורה 39 סקאדים על גוש דן, ושמיר מקבל מהנשיא בוש האב איסור מוחלט להגיב. האמריקאים אפילו סירבו לתאם קודים בשמיים, מה שמשמעותו הייתה שמטוס ישראלי שימריא להפציץ בעיראק, יופל על ידי ארה"ב.
אריאל שרון (2002): בעיצומו של מבצע "חומת מגן", הנשיא בוש הבן יצא לתקשורת ודרש משרון בטון חסר תקדים: "עצור את המבצע וסוג לאלתר". בנוסף, הוטל וווטו אמריקאי מוחלט על פגיעה פיזית או גירוש של ערפאת מהמוקטעה.
בנימין נתניהו (מלחמת "חרבות ברזל"): ממשל ביידן הפעיל מנופי לחץ חסרי תקדים כדי להגביל את המערכה. זה התחיל בווטו מוחלט באוקטובר 2023 על הרחבת המערכה ומכת מנע אסטרטגית נגד חיזבאללה בלבנון (Don't), המשיך בכפיית סיוע הומניטרי ודלק לרצועה בניגוד לעמדת הקבינט המקורית, והגיע לשיא בעיכוב פומבי של משלוחי פצצות כבדות כדי לבלום ולעכב את הכניסה של צה"ל לרפיח.
אז כשאתם שומעים באולפנים על עיכובי חימוש, קווים אדומים או אולטימטומים אמריקאיים – תבינו את ההקשר הלאומי. הממשל האמריקאי פועל תמיד מתוך אינטרסים גלובליים ופוליטיים פנימיים שלו, וישראל פועלת מתוך אינטרס קיומי שלה. הלחצים האלה הם לא המצאה של השנתיים האחרונות, הם דנ"א קבוע ביחסים בין המדינות.
מי שמנסה למכור לכם שהפכנו ל'מדינת חסות' פשוט עושה עליכם סיבוב פוליטי, או לא מכיר את ההיסטוריה בעצמו.