שלמה פילבר: מיסקלקולציה או תחבולה? תקיפה מיותרת בדאחיה או מלכודת לאי…
שלמה פילבר: מיסקלקולציה או תחבולה? תקיפה מיותרת בדאחיה או מלכודת לאיראנים? שיחת צעקות או הצגה מתוקשרת? תיאום או משבר?
אחרי 24 שעות של כותרות מפוצצות, הערפל מתחיל קצת להתפזר, והשאלה האמיתית שצריכה להישאל היא: האם אנחנו עדים ל"פולישוק" – או לגרסה משוכללת במיוחד של "בית הקלפים"?
האם יכול להיות שכל ה"משבר" לכאורה בין ירושלים לוושינגטון הוא בעצם תרגיל מתוחכם של נתניהו לשבירת המשוואה האיראנית?
במשך חודשים איראן ניסתה לכפות קשר הדוק: הפסקת אש באיראן שווה אוטומטית להפסקת אש בלבנון, הכל כדי לייצר מטריית הגנה לחיזבאללה. האם המהלכים האחרונים הם הדרך של נתניהו לנתק את הזיקה הזו בכוח?
מצד אחד, זה נראה לפעמים כאילו ישראל היא הפרוקסי של טראמפ ללחוץ על איראן. מצד שני, האם נתניהו הוא זה שגורר כאן את האזור ואת טראמפ לסבב מהיר, כדי להבהיר לבית הלבן שהבלגה רק תיתן לאיראנים ווטו על ההסכמים שהאמריקאים עצמם מקדמים בלבנון?
כשטראמפ אומר לאירנים יריתם מספיק אבל הולך לישון, ואיש לא מעיר אותו להגיד לו שישראל חוגגת בשמי טהרן כל הלילה. האם זה ביטוי לכעס, או תרגיל מתואם שנועד לתת לישראל מרחב תמרון?
האם אנחנו רואים כאן מהלך מתוכנן שנועד לאפשר לטראמפ לחזור בקרוב למו"מ מול איראן מעמדת כוח, בזמן שישראל תקבל יד חופשית לפעול בלבנון מבלי שהדבר יפוצץ את ההסכמים האזוריים בהורמוז?
במשחק הלחצים המרובע הזה – איראן, חיזבאללה, ארה"ב וישראל – מי החוליה החלשה שתסדק ראשונה? והאם התשובה כבר מונחת לנו מול העיניים, אם רק נדע לקרוא את המפה נכון?