ברל'ה קרומבי: להיות ביביסט. פעם להצביע ליכוד זה היה טאבו מחוץ לגדר.…
ברל'ה קרומבי: להיות ביביסט. פעם להצביע ליכוד זה היה טאבו מחוץ לגדר. בחוגי האליטה הישנה היה אסור לגלות שאתה, אינטלגינע שכמותך, אשכרה שם ״מחל״ בקלפי. כשכולם צחקו על הליכודניקים, חסרי הדעת שמצביעים כמו ״עדר״, היו רבים שלא הבינן מה מגוחך להצביע ליכוד. אבל שתקו ונשכו את השפתיים.
בגין היה רוצח המונים, טרוריסט מתועב, דמגוג. כל מהלך שעשה נתקל בבוז והמצביעים שלו, האינטלקטואלים והאינטלגנטיים מאד, היו צריכים להתחפר בבורות ולשתוק. אחרי זה הגיע שמיר, שהולעג גם הוא בידי התקשורת. צבעו אותו בדימויים של חסר כאריזמה ועסקן יבשושי, למרות שהיה אחד מראשי הממשלה הטובים, איש עקרונות ומנהיג בכל רמ״ח אבריו. בסוף הלכו לו על הראש עם קמפיין ״מושחתים נמאסתם״ ההזוי - כן, על שמיר הסגפן אמרו שהוא מושחת! - והוא הפסיד בחירות ופרש.
ואז הגיע נתניהו. עם כאריזמה שהם לא הכירו, אייקיו בשמיים, אנגלית ברמת שפת אם, שני תארים (אחד מאוניברסיטת MIT היוקרתית) ויכולת מדינאות יוצאת דופן. המצביעים שלו היו תמיד הכי גאים בו. הוא ללא ספק המנהיג מספר אחד שמכבד את המצביעים שלו, כבר מאז שנבחר בפעם הראשונה בשנת 96.
נתניהו עשה מהלכים מדיניים מבריקים, קבר את הרעיון הפלסטיני לעצמאות ומדינה משלהם, הפך את מדינת ישראל למעצמת הייטק וביצר את עוצמתה הבינלאומית של ישראל. כשהוא מופיע בעולם בתור ראש ממשלת ישראל הוא מכבד אותנו יותר מכל מנהיג אחר. אנחנו באמת ראויים להיות גאים בו.
אבל השמאל השתמש מאז ומתמיד בטקטיקת ההלעגה וההגחכה. הוא לא היה מסוגל להתמודד עם האינטלגנציה והיכולות המרשימות ויוצאות הדופן של נתניהו. אז הוא פשוט פתח במרדף של דה-לגיטמציה למצביעים שלו. את הביטוי הכי מכבד - ״ביביסט״, הם הפכו לשם גנאי.
אבל מה זה להיות ביביסט? זה להיות גאה במנהיג, שגם אם הוא לא מושלם (ואף אחד לא מושלם) הוא הטוב ביותר והמוכשר ביותר שהיה כאן מאז קום המדינה. אנחנו מרגישים שזכינו בו, שהוא מכבד אותנו, אבל מאות אלפי ישראלים שמרגישים בדיוק את אותה תחושה מתביישים להגיד את המובן מאליו בקול. הם מתביישים להגיד שגם הם גאים בסתר ליבם במנהיג שלהם. גאים מאד.
נתניהו מכבד אותנו, הרבה יותר ממה שאנחנו מכבדים אותו. הוא ראוי לנו, הרבה יותר ממה שאנחנו ראויים לו. סך הכל מדובר על בן אדם שבכל זמן נתון יכול לעזוב את ראשות הממשלה, לוותר על קרבות הבוץ של הפוליטיקה הישראלית המקומית הלא מתגמלת, ולצאת לעשות בכל שנה עשרות מאות מליוני דולרים בעולם.
הוא זוכה להערצה בינלאומית, מנהיגי עולם משחרים לפתחו, הוא מתקבל בבמות בינלאומיות בכבוד ששמור רק למנהיגים בודדים מהטופ של הטופ. אבל כאן חבורת ילדים בערוצי התקשורת מנסים להפוך את מי שמצביע לו לאדם חסר אונה, נבער מדעת. כאילו זה לא המובן מאליו שמי שרואה בו את המנהיג שלו יהיה גאה בו. גאווה הכי מוצדקת בעולם.
אז נעים מאד, אני ביביסט גאה. כבר מזמן הפסקנו להתנצל על זה. עכשיו תורכם.