תמיר מורג: ברגעים אלה אין לאף אחד (ייתכן בהחלט שגם לנשיא טראמפ עצמו)…

תמיר מורג: ברגעים אלה אין לאף אחד (ייתכן בהחלט שגם לנשיא טראמפ עצמו) ידיעה מוצקה אם הולכים להסכם או חוזרים לחידוש הלחימה. גם אני כמובן לא יודע, אבל אני נוטה להעריך בזהירות שלמרות שלל הדיווחים והכותרות לגבי הסכם, חידוש הלחימה הוא אפשרות סבירה יותר גם כעת. הסיבות לכך הן:

1. הנשיא טראמפ הציב את סוגיית הוצאת האורניום כדגל המרכזי שלו, שמסמן ניצחון או הפסד במלחמה. כרגע, האיראנים מסרבים למסור את האורניום.

2. טראמפ מסתכל לא רק על מחירי הדלק, הבחירות לקונגרס והכותרות בעיתונים של מחר: בגיל 80 (כמעט) הוא מסתכל גם על מה שייכתבו עליו בספרי ההיסטוריה, והוא יודע שההחלטה הנכונה, שאינה פופוליסטית, היא לא ללכת להסכם עם איראן בתנאים שמונחים על השולחן.

3. טראמפ יודע שסין צופה בו, ואם ילך להסכם שמשדר חולשה המסר הזה ייקלט היטב בבייג'ינג (וגם במוסקבה) עם תג מחיר כבד בצדו.

4. במהלך סוף השבוע פורסם בניו יורק פוסט, עיתון אהוד למדי על טראמפ, שבטורקיה נעצר מחבל שהופעל בשליחות משמרות המהפכה ותכנן לרצוח את בתו איוונקה. טראמפ גם זוכר שהמשטר האיראני ניסה לתכנן התנקשות בחייו, ואצלו בסוף הכל (גם) אישי.

5. בשעות אלה ממש מתחולל מאבק איתנים על אוזנו של טראמפ. בניגוד לחלק מהפרסומים, הוא משוחח לא רק עם מנהיגי פקיסטן, טורקיה ומדינות ערב, אלא גם עם נתניהו. אין להמעיט בערכו של הפרט הזה. בנוסף, גם בתוך הממשל - לצד סיעת "הסכם בכל מחיר" בהובלת סטיב ויטקוף - כמה קולות מאוד משמעותיים, הבכיר שבהם מרקו רוביו, יושבים על אוזנו של טראמפ ומציגים את הצד השני והאפל של ההסכם המוצע.

6. הנקודה הפשוטה ואולי החשובה ביותר: טראמפ מבין את הסכנה שגלומה בשילוב הקטלני שבין משטר אסלאמיסטי מטורף לפיתוח טילים ביניבשתיים ותוכנית גרעין. הוא לא ירצה להיזכר כמי שאפשר לאיראן לאיים על ניו יורק, וושינגטון, בוסטון והחוף המזרחי, ולהפוך את אמריקה לבת ערובה.