חנן עמיאור: לגבי טעות זיהוי הפצ"רית של 14:
חנן עמיאור: לגבי טעות זיהוי הפצ"רית של 14:
אכן טעות מביכה, בעיקר כי נטלו בה חלק גם הכתב וגם המערכת.
אבל זו טעות יחסית קטנה ולא מהותית, מהסוג שקורה מדי פעם במערכות שמשדרות חי נון סטופ.
טעות כזו דווקא כן מעניינת, אבל בשני היבטים אחרים:
הראשון, הפחות מעניין, תגובת 14 לטעות. לקחו אחריות מלאה במהדורה שלמחרת, הודו והתנצלו. כך נוהג כלי תקשורת הישגי עם כתפיים רחבות וביטחון עצמי.
מה שמוביל להיבט השני, היותר מעניין, והוא תגובת ערוצי התקשורת המתחרים ל 14, שהיתה נלעגת וכמובן שקופה בפראות שלה.
ה"חגיגה" האינסופית על חשבון הטעות, כאמור טעות נטולת מהות שעניינה בסך הכל טעות בזיהוי, חשפה את הידוע - אימה נואשת של תקשורת המיינסטרים מפני ערוץ 14 וניסיון לחבל במוניטין שלו בכל צורה ובכל מחיר,
וגם את הפחות ידוע - והוא יחסי הכוחות האמיתיים בין 14 לבין כלי התקשורת המתחרים ובמיוחד ערוץ 12.
מדידת הרייטינג של 'ועדת המדרוג' בהגדרה לא יכולה להיות אמינה, כי את ועדת המדרוג מממנים ערוצי 11 12 ו 13. במצב הריאלי, הפחות ידוע, ערוץ 14 הוא הערוץ המשפיע והנצפה בישראל. וזו הסיבה להתנפלות עליו, שמה שהופך אותה למגוחכת במיוחד, הוא הסירוב של הערוצים המתנפלים להודות ולהתנצל על טעויות הרבה יותר חמורות ומהותיות מטעות בזיהוי שתוקנה מיד - למשל עלילה על חיילי צה"ל כאילו אנסו ביחד מחבל כפות באמצעות סרטון מבושל שגם בו לא נראה האונס הנטען, הפצתה בעולם, וסירוב עיקש להתנצל ולחזור מהאשמה אפילו כאשר כל כתבי האישום בפרשה מתבטלים.
ולסיכום: בעיניי, במבט כולל הדגימה ה"פרשה" הזו את כוחו של ערוץ 14 ואת חולשת מתחריו