חנן עמיאור: "זרנוק של שקרים"
חנן עמיאור: "זרנוק של שקרים"
אם כבר נאלצנו להיטלטל השבוע עם עוד סערה לרגע, הפעם ה"הדחה בשידור חי" של האלוף אבי בלוט בידי שר הביטחון, שכרגיל התבררה עד מהרה כלהד"ם, הבה לפחות ננסה להבין את השיטה המופעלת עלינו בהקשרה הרחב.
אנחנו מורעשים במטח בלתי פוסק של סערות לרגע הרודפות זו את זו וכעבור זמן קצר מפריצתן מתבררות כהבלים וכשקרים. הנה כמה דוגמאות רק מן הימים האחרונים: שמחה רוטמן אמר שדמם של הלל ויגל יניב ז"ל סמוק מדמם של נרצחי ה 7.10. הליכוד פרסם בכוונה סרטון מרושע ואכזרי ובו, כביכול, רץ איזנקוט לזרועות בנו ההרוג ומחליפו במנסור עבאס. ראש השב"כ זיני הודיע שיהיה נאמן רק לממשלת נתניהו. הליכוד נתן לח"כים הנחיה לצלם את הצבעתם בבחירות למבקר המדינה. ועוד ועוד סערות שתוחלת חייהן הקצרה והרועשת וקצב תחלופתן המהיר, הם כמעין הפצצת שטיח אינסופית שמטרתה לשמור על רמת רעש שלילי קבועה בתודעתנו.
השמאל הישראלי לא המציא את השיטה הזו, אלא ייבא אותה מהשמאל הרוסי. בשנת 2016 פרסמו שני חוקרים ממכון המחקר האמריקני 'ראנד' הגדרה ברורה של השיטה. לפי מחקרם, שכותרתו "זרנוק של שקרים - מודל התעמולה הרוסי", השיטה מבוססת על הפצת מידע שלילי וכוזב בהיקף גדול, במהירות, ברציפות ובמספר רב של ערוצים, תוך חזרה על הטענות וללא מחויבות לאמת ואף ללא צורך בעקביות בין הסיפורים. ההיגיון בבסיס השיטה הוא שלא כל סיפור חייב להחזיק מעמד. די בכך שסיפור שלילי אחד רודף אחר, עד שנוצר אצל הציבור רושם מצטבר ש"משהו בוודאי רקוב”.
ארבעה מאפיינים מרכזיים לשיטת ה"זרנוק": 1. פעולה בנפח עצום ובריבוי ערוצי הפצה — טלוויזיה, אתרי חדשות, רשתות חברתיות, חשבונות מזויפים, משפיענים, "מומחים”, סרטונים ותגובות גולשים. 2. מהירות, רציפות וחזרתיות — הפצת גרסה עוד לפני שהעובדות נבדקו, ולאחר מכן חזרה עליה שוב ושוב. 3. היעדר מחויבות למציאות העובדתית, שימוש באמת חלקית, מידע מטעה ולעיתים המצאה מוחלטת. 4. היעדר מחויבות לעקביות. גרסה אחת יכולה לסתור גם גרסה מלפני שעה בלבד.
בין התעמולה המסורתית לתעמולת הזרנוק הבדל מהותי: התעמולה המסורתית שאפה להציג סיפור עקבי ומשכנע. "זרנוק השקרים” לא חותר לשכנע את הציבור בגרסה מסוימת, אלא שמסקנתו תהיה ש"אין לדעת", ש"כולם משקרים", ש"האמת באמצע", או ש"אין הוכחות".
יעילות ה"זרנוק" מושגת באמצעות מה שחוקרי ראנד מכנים "תפיסת הבכורה", לפיה הגרסה הראשונה שאדם שומע הופכת למסגרת ההתייחסות שלו. באמצעות אפקט האמת המדומה לפיו טענה שחוזרים עליה פעמים רבות, במגוון מקורות וערוצים, נעשית מוכרת ולפיכך גם אמינה, ובאמצעות יצירת עומס קוגניטיבי על הציבור הנדרש להתאמץ להפריך טענות כה רבות ומוותר מראש. כך יוצר ה"זרנוק" משקע תודעתי גם לאחר הפרכת העלילה.
יתרון משמעותי לשיטת הזרנוק, שהוא מאפיין יסודי של השמאל הישראלי: מסתכלים לעולם רק קדימה. אף פעם לא לאחור. תמיד מזהירים מפני מה שמאיימים שיקרה בעתיד, לעולם לא עורכים חשבון נפש על טעויות העבר.
הזרנוק, אפוא, מתיז עלינו ללא הפוגה. איך נתמודד? חוקרי 'ראנד' מזהירים מפני ניסיון להשיב לזרנוק באמצעות "אקדח מים של אמת”. הפרכת כל טענה בנפרד תשאיר אותנו תמיד מאחור, במצב התגוננות. תחת זאת הם מציעים להקדים מידע נכון, לחשוף לציבור את שיטת המניפולציה ולהזהיר מפניה, לחזור בעקביות על הסיפור העובדתי החלופי ולחשוף את הקשר בין המקורות הנראים לכאורה עצמאיים.
ועוד דבר חשוב עלינו לזכור: המפלגות, הארגונים וערוצי ההפצה המפעילים עלינו את הזרנוק, נמצאים בירידה קבועה בכוחם. לשם המחשה, בין בחירות 2022 לבחירות 2026, איבדו ערוצי 12 ו 13 כ 40% מכוחם. זה המון. בצד השני הוסיף ערוץ 14 מאות אחוזים לכוחו. גם זה המון. אנחנו צריכים לבטוח בדרכנו ובעיקר לעשות לעצמנו כלל: נוכח כל שערורייה שנחשפת, לחכות לפחות יומיים לפני שמגבשים לגביה דעה ולפני שמתבטאים עליה בפומבי. שישפריצו את שקריהם על עצמם.
(פורסם היום במקור ראשון)