הפרופסור משה כהן אליה:
הפרופסור משה כהן אליה:
מיליונרים בבריכה
ההגמוניה הישנה בלחץ. קברניטיה מרגישים שהבחירות הקרובות הן אולי ההזדמנות האחרונה שלהם להחזיר לידיהם את השליטה. לכן כל מילה שנאמרת, ולעיתים גם מילה שלא נאמרת, בערוץ 14 הופכת מיד לעילה ל"סערה" חדשה. פעם זה "התפוז המכני", פעם קבוצת המיקוד, ופעם "ההדחה" של אבי בלוט, שלא הייתה ולא נבראה. אנחנו בעונת המלפפונים של התבהלות לקראת הבחירות.
מה שקורה לאחרונה הוא שתוכנית "הפטריוטים" מככבת שוב ושוב ב"תבהלה 12". עצם האובססיה מלמדת ש"הפטריוטים" הפכה לתוכנית המשפיעה ביותר במדינת ישראל: התוכנית שלא רק מגיבה לסדר היום הציבורי, אלא קובעת אותו. אז ב-12 יכולים ללעוג לה, להסית נגדה ולייצר סביבה סערות מלאכותיות, אבל הם כבר אינם יכולים להתעלם ממנה.
אתמול הגיעה "הפטריוטים" לקריית שמונה. כמות החום והאהבה שהורעפה על כוכבי התוכנית הייתה אדירה. וזה לא שהכול דבש בקריית שמונה. הצפון עדיין נטוש בחלקו, ומצבה של העיר קשה אפילו יותר מזה של שדרות, שדווקא פורחת בתקופה האחרונה. ובכל זאת, אל רחבת הדשא הגיעו המונים מתושבי קריית שמונה והאזור - הרבה יותר מאשר לאירוע התקשורתי שקיים שם גדי איזנקוט רק לפני כמה ימים.
באירוע של איזנקוט, לעומת זאת, נדמה היה שחלק גדול מן הקהל הגיע מן הקיבוצים ומן המעגלים המזוהים עם קפלן, ולאו דווקא מקריית שמונה עצמה. וזה כמובן ממש לא מפתיע, כי איזנקוט אמנם בן למשפחה ממוצא מרוקאי, אבל מבחינה פוליטית וסוציולוגית הוא מזוהה לחלוטין עם מנגנוני הכוח של ההגמוניה הישנה והדיפ סטייט.
כי הוא הפוסטר בוי החדש של ערוץ 12, אותו ערוץ שכבר השליך את בנט לכלבים ברגע שהפסיק להיות שימושי. הוא מעניק לגיטימציה ליוריסטוקרטיה של ישראל הראשונה על מלא - כן, לאותם אנשים שחשים אי־נוחות עמוקה כשהם שומעים את השמות בקשי וביטון, ומקפידים להשמיט בכוונת מכוון את תוארי הדוקטור שלהם. סביבו מתייצבים הפטרושקות, אילי ההון, האהוד ברקים, הגלעד שרים, אנשי "אחים לנשק" ויתר זרועות הביצוע של אותה מערכת.
אז אולי גדי מרוקאי במוצאו, אבל הוא משרת את המנגנונים שבמשך שנים הביטו על המזרחים מלמעלה. זוכרים מה אמר אהוד ברק על העלייה מארצות האסלאם? שהעלו אותנו בלית ברירה, ושעדיף היה להביא במקומנו בלרוסיות לא-יהודיות. זה האזור הפוליטי והתרבותי שבו איזנקוט ממוקם. זה גם התפקיד שמייעדת ההגמוניה הישנה לדמויות כמו נעמה לזימי: פנים מזרחיות בחלון הראווה כדי לשמר את מבנה הכוח הישן בחדר האחורי.
בתחילת שנות השמונים היינו עולים בחופשת הקיץ על קו 841 ונוסעים מחיפה לקרית שמונה ומשם לקיבוץ דפנה, שם התגוררו סבי וסבתי. כשישבנו ליד הבריכה, נזכרתי בדבריו המפורסמים של מנחם בגין, לאחר שאחד מאנשי קיבוץ מנרה דיבר בהתנשאות על תושבי קריית שמונה. בגין תיאר את בני הקיבוצים כ"מיליונרים בבריכה", המביטים מלמעלה על תושבי עיירות הפיתוח.
אתמול גיליתי שתושבי קריית שמונה הם המיליונרים האמיתיים. אמנם לא בכסף ולא בקשרים עם מוקדי הכוח, אבל בהחלט בתועפות של חוסן פנימי, נאמנות ואהבת המולדת.
והמיליונרים הישנים? הם עדיין יושבים ליד הבריכה. רק שהפעם הם מביטים החוצה, ומגלים שהמדינה כבר אינה נשמעת להם.