אבישי בן חיים: ‏המאבק להשתקת ערוץ 14 הוא לא אייטם תקשורתי, הוא עוד שי…

אבישי בן חיים: ‏המאבק להשתקת ערוץ 14 הוא לא אייטם תקשורתי, הוא עוד שיא במאבק הדכאני של ההגמוניה לסתום את הפה לישראל השנייה ולהדיר אותה.

‏חשבתם שעברנו את הימים ההם? שנגמרו הימים שבהם בהגמוניה מחרימים את המוזיקה המזרחית ולכן צריך את מהפכת הקסטות המגניבה של התחנה המרכזית. היום ברוך השם הקול של המוזיקה המזרחית יצא מהגטאות של פעם ונשמע בקול גדול, משמח את העם ומקרב לבבות,

‏אבל גם את הקול הפוליטי והרעיוני שמייצג את עמדת הזרם המרכזי בישראל השנייה אסור להשתיק בחברה דמוקרטית.

‏,

‏ערוץ 14 הוא קול חשוב ומרכזי של ישראל השנייה. כל אדם ישר שמסתובב בפיצוציות ברחבי הארץ לא יכול להכחיש את זה.

‏ההגמוניה שבמשך שנים קיבלה כדבר ראוי והגיוני את זה שבכל מקום ציבורי צופים במהדורות החדשות שלה, פתאום תופסת שהעם רוצה משהו אחר – אז מה היא עושה? משתיקה אותו. היא יכולה להחליט שהקול הזה יישמע גם אצלה. או לחילופין לאפשר לקול הזה להישמע במקומות אחרים.

‏,

‏(היום בערוצים ההגמוניים, מגלצ ועד התאגיד הקול של אלה שפעם קראו להם בגיניסטים וצ'חצ'חים והיום קוראים להם ביביסטים וערסים – מושתק ומודר כמעט לחלוטין. המקום הבולט שבו עמדתם הפוליטית נשמעת הוא ערוץ 14).

‏,

‏התנהגות ההגמוניה מתאמצת להוכיח כי סיפור הדיכוי העדתי בישראל הוא לא סיפור של העבר, אלא של היום. זה מה שעמד במרכז תיאוריית ישראל השנייה – ההסבר איך הדיכוי והאפלייה העדתיים ושימור הפערים ויחסי הכוח ממשיכים להתקיים בישראל מאז מהפך 77 ועד ימים אלה ממש.

‏,

‏ההצלחה של ההגמוניה למנוע מהציבור לראות בטלוויזיה בבתי החולים (כמשל) את ערוץ 14, היא לא הצלחה פוליטית שלה, היא כשלון מוסרי גדול שלה.

‏עדיין אפשר לה לתקן.