דביר לוגר:
דביר לוגר:
פתיתי שלג מיוחדים מהמגזר הסרוג קווים לדמותם:
במהלך העשור הקודם כשנתניהו שיתף מפלגות שמאל בתוך ממשלתו צעקו אנשים מהמגזר הסרוג נגד נתניהו.
בכל מערכת בחירות ניהלו בנט ושקד "קמפיין גוועלד" בו אמרו פעם אחר פעם שחייבים להצביע למפלגת המגזר הימנית, אחרת נתניהו יכניס לממשלה מפלגת שמאל, ודבר כזה הוא פשוט מסוכן למדינה.
קם הדבר ונהיה ולאחר מערכות בחירות ללא הכרעה קמה ממשלת ימין על מלא.
לא רק שהיא קמה היא אשכרה הייתה אפקטיבית והוציאה מדיניות ימין בפועל.
מיד בתחילת כהונתה הכריז שר המשפטים לוין על רפורמה במערכת המשפט
השמאל בתגובה יצא לשרוף את המדינה. אנכריה מוחלטת ברחובות ובכבישים, איום במרד מיסים וכמובן איום בסרבנות ופירוק הצבא.
אנשים מהמגזר נבהלו מעוצמת האש וקראו לממשלה להתקפל
כי הרי מה שהכי חשוב זאת "האחדות העם", אם המחיר של מה שחלמנו עליו במשך הרבה שנים אז עדיף לוותר.
(יכול מאד להיות שזאת הסיבה שנתניהו החליט לשתף באופן קבוע מפלגה מהשמאל בתוך ממשלת הימין בראשותו.
אם המחיר הוא פירוק ושריפת המדינה בלהבות אז אולי עדיף אותם כשותפים קטנים בממשלה)
ממשלת הימין עשתה מהפכה אדירה בתחום ההתיישבות.
מאות חוות ויישובים חדשים עלו על הקרקע.
"חוק ההתנתקות" בוטל
והיישובים בצפון השומרון מהם גורשנו לפני 21 שנה הוקמו מחדש.
הממשלה קמה מהשבר הנורא של הטבח בשמחת תורה ויצאה למלחמה באויב הערבי והכתה אותו בצורה קשה.
ממשלת ישראל לא נכנעה ללחץ של השמאל מבית ולא ללחץ הבינ"ל והמשיכה את המלחמה בכל הכוח.
צה"ל שולט כיום ברוב שטח הרצועה, בעומק לבנון וגם בכתר החרמון.
מדינת האויב איראן ספגה גם היא מכות קשות ופרויקט הגרעין האיראני הלך כמה עשרות שנים לאחור.
ממשלת ישראל מינתה לראשות השב"כ והמוסד אנשים לאומיים שרואים את עצמם כפופים לדרג המדיני.
עכשיו כשהבחירות בפתח קוראים אותם אנשים מהמגזר שצעקו בעבר נגד נתניהו שהכניס מפלגת שמאל לממשלה
לקפל את האידיאולוגיה, לאפסן את הדגלים בארון ולהקים ממשלה בשותפות עם השמאל.
למה?
כי אסור בשום פנים ואופן לקחת סיכון של חזרת ההפגנות האלימות ופירוק הצבא שוב.
כל חוק או מהלך של הממשלה ממוסגר מיד בתקשורת השמאל כ- "אצבע בעין".
רוב מוחלט של העם היהודי שייך למחנה הלאומי אבל ישנם אנשים אניני טעם שמבחינתם חייבים לשתף את השמאל בהנהגה, אחרת הבריון של הכיתה שוב יתנהג לא יפה ושוב ישרוף את המדינה.
ממשלת ישראל הבאה תעסוק במינויים קריטיים ובהחלטות חשובות שישפיעו מאד בשנים הבאות:
מי ימונה לפרקליט מדינה?
מי יהיה היועץ המשפטי לממשלה?
אילו שופטים ימונו לבית המשפט העליון?
ומה יהיה ביו"ש?
פרויקט החוות יוקפא או שמא בכלל יתרחש פינוי והרס ח"ו?
חלום החזרה לחבל עזה ייזרק לפח?
לא נורא.
לעזאזל האידיאולוגיה
העיקר שהשמאל ירגיש סוף סוף שותף ויהיה חלק מהממשלה.
בפוליטיקה לא אפשרי לקבל את כל מבוקשכם.
יש מחירים שמשלמים על שותפות עם מפלגות שונות.
ישנם פתיתי שלג מיוחדים, אנשים טהרנים במגזרש החליטו ששותפות עם המפלגות החרדיות היא בלתי אפשרית יותר.
הם מעדיפים שותפות עם השמאל.
האם אתם מוכנים להמר ולהסתכן בממשלה עם מפלגות שמאל שעלולה להרוס הרבה דברים בדרך?
בעיני הבחירה קלה מאד.